למה החגים "זזים" כל שנה? הלוח העברי מוסבר בפשטות
ראש השנה בספטמבר, חנוכה פעם בנובמבר ופעם בדצמבר. הסבר פשוט על הלוח העברי, החודשים, שנת העיבור ולמה הוא שונה מהלוח הלועזי.
כמעט כל ישראלי שאל את עצמו פעם למה ראש השנה נופל פעם בתחילת ספטמבר ופעם בסוף החודש, ולמה חנוכה יכול להתחיל בסוף נובמבר או באמצע דצמבר. התשובה טמונה בלוח העברי, אחת המערכות המרתקות והמורכבות לחישוב זמן שנוצרו אי פעם. הלוח העברי משלב בין תנועת הירח לתנועת השמש, ומנסה לגשר בין שני מחזורים שאינם מתאימים זה לזה. הנה הסבר פשוט, בלי נוסחאות מסובכות, על איך הלוח עובד ולמה הוא נראה כפי שהוא נראה.
לוח ירחי, לוח שמשי ולוח משולב
בעולם קיימים שלושה סוגים עיקריים של לוחות שנה. הלוח הלועזי, הגרגוריאני, הוא לוח שמשי: הוא מבוסס על הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש, בערך שלוש מאות שישים וחמישה ימים ורבע. החודשים בו הם חלוקה שרירותית שאינה קשורה לירח.
הלוח המוסלמי, לעומת זאת, הוא לוח ירחי טהור. כל חודש מתחיל עם מולד הירח, והשנה מורכבת משנים עשר חודשים ירחיים, כאחד עשר יום פחות משנה שמשית. לכן חודש הרמדאן, למשל, נודד לאורך כל עונות השנה. הלוח העברי הוא לוח ירחי־שמשי: החודשים נקבעים לפי הירח, אבל השנה מותאמת לשמש, כך שהחגים נשארים בעונות הקבועות שלהם.
החודשים העבריים
כל חודש עברי מתחיל בראש חודש, שקשור למולד הירח, הרגע שבו הירח מתחיל לגדול מחדש. מחזור ירחי נמשך בממוצע כעשרים ותשעה וחצי ימים, ולכן החודשים העבריים מתחלפים בין עשרים ותשעה לשלושים יום. באמצע החודש, בסביבות היום החמישה עשר, הירח מלא. זו הסיבה שפסח וסוכות, שחלים בט"ו בחודש, מתרחשים תמיד בליל ירח מלא.
החודשים הם תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב ואלול. השמות האלה אינם עבריים במקורם, אלא אומצו בתקופת גלות בבל. בתורה עצמה החודשים נקראים במספרים, ראשון, שני וכן הלאה, כשהחודש הראשון הוא ניסן, חודש היציאה ממצרים.
שנת העיבור: הפתרון לפער
כאן מגיעה הבעיה המרכזית. שנים עשר חודשים ירחיים הם כשלוש מאות חמישים וארבעה ימים, כאחד עשר יום פחות משנה שמשית. אם לא עושים דבר, פסח היה נודד בהדרגה מהאביב לחורף ומשם לסתיו. אבל התורה קובעת במפורש שפסח הוא חג האביב, ולכן היה צורך במנגנון תיקון.
הפתרון הוא שנת עיבור: בשבע מתוך כל תשע עשרה שנים מוסיפים חודש שלם, אדר נוסף. בשנים האלה יש אדר א' ואדר ב', ופורים נחגג באדר ב'. כך, במחזור של תשע עשרה שנים, הלוח העברי מתיישר כמעט בדיוק עם הלוח השמשי. זו גם הסיבה שבשנה שאחרי שנה מעוברת החגים מגיעים "מאוחר" יחסית ללוח הלועזי, ובשנים אחרות "מוקדם".
איך נקבע הלוח בעבר ואיך היום
בתקופת בית המקדש ואחריו, ראש החודש נקבע על פי עדים. אנשים שראו את הירח החדש הגיעו לבית הדין בירושלים, והעידו על כך. בית הדין קידש את החודש, והידיעה הועברה לקהילות באמצעות משואות ובהמשך באמצעות שליחים. גם ההחלטה על עיבור השנה התקבלה בבית הדין, בהתחשב במצב התבואה, בבשלות הפירות ובגורמים נוספים.
עם התפזרות העם והקשיים לקיים בית דין מרכזי, נקבע לוח מחושב וקבוע, שמיוחס על פי המסורת להלל השני, בסביבות המאה הרביעית לספירה. מאז, הלוח העברי מבוסס על חישובים קבועים ולא על תצפיות, וכל אחד יכול לחשב מראש את תאריכי החגים לשנים רבות קדימה.
דחיות: למה ראש השנה לא חל בימים מסוימים
מי שמתעמק בלוח מגלה פרט מעניין: ראש השנה לעולם אינו חל ביום ראשון, רביעי או שישי. הכלל הזה, שמכונה בלשון חכמים "לא אד"ו ראש", נועד למנוע מצבים בעייתיים. למשל, אם ראש השנה היה חל ביום רביעי, יום הכיפורים היה נופל ביום שישי, ושני ימים של איסור מלאכה רצופים, יום הכיפורים ושבת, היו מקשים מאוד על החיים.
כדי לעמוד בכללים האלה, החודשים חשוון וכסלו גמישים: לפעמים יש בהם עשרים ותשעה ימים ולפעמים שלושים. כך נוצרות שנים "חסרות", "כסדרן" ו"שלמות", שמספר הימים בהן משתנה מעט. התוצאה היא לוח מדויק ומחושב היטב, שמתחשב גם באסטרונומיה וגם בהלכה ובצרכים המעשיים של הקהילה.
הלוח העברי בחיים הישראליים
בישראל הלוח העברי הוא לוח רשמי לצד הלוח הלועזי. חגי ישראל, ימי הזיכרון ויום העצמאות נקבעים לפיו, ולכן הם זזים מדי שנה ביחס ללוח הלועזי. גם ימי הולדת, בר ובת מצווה וימי אזכרה נקבעים אצל רבים לפי התאריך העברי.
כמה דברים שימושיים לדעת:
- היום העברי מתחיל בערב, עם צאת הכוכבים, ולא בחצות
- בר מצווה נחגגת לפי התאריך העברי של הלידה
- מי שנולד באדר בשנה רגילה וחוגג בשנה מעוברת, יש מנהגים שונים לגבי החודש הקובע
- האזכרה לנפטר נקבעת לרוב לפי התאריך העברי של יום הפטירה
בשאלות הלכתיות מעשיות, כמו קביעת תאריך בר מצווה בשנה מעוברת או יום אזכרה, כדאי להתייעץ עם רב, שכן יש מנהגים שונים בין העדות והקהילות.
ראשי חודשים ומועדים קטנים
מלבד החגים הגדולים, הלוח העברי מלא במועדים קטנים יותר שמלווים את השנה. ראש חודש, שבו נאמרת תפילת הלל ויש המציינים אותו בסעודה קלה, נחשב למעין חג קטן, ובמסורת נחשב במיוחד לחג של נשים. יש גם ימי צום, כמו צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר ושבעה עשר בתמוז, שמציינים אירועים היסטוריים בתולדות העם.
מועדים נוספים, כמו ט"ו בשבט ול"ג בעומר, הפכו בישראל לימים בעלי אופי עממי וטבעי: נטיעות, טיולים ומדורות. כולם נקבעים לפי הלוח העברי, ולכן גם הם זזים משנה לשנה ביחס ללוח הלועזי.
הלוח העברי הוא הרבה יותר מכלי לספירת ימים. הוא שומר על הקשר בין החגים לעונות, בין פסח לאביב ובין סוכות לאסיף, ומחבר את החיים היהודיים למחזורים של הטבע. בפעם הבאה שתתהו למה החגים מוקדמים או מאוחרים השנה, תדעו שמאחורי זה עומד מנגנון מדויק בן מאות שנים, שעדיין עובד מצוין.